חיפוש

אינסטגרם, פינוק וההורות שביניהם

עודכן ב: 31 דצמ 2019

הקשר בין המציאות של המשתמש באינסטגרם לבין זו של הילד המפונק


אין זו חדשה מרעישה כי הדור הגדל פה הוא דור שנמצא ברשת החברתית

הם חיים דרך תמונות של הרגעים הכי יפים, מפולטרים וכאלו שנבחרו בקפידה. כל אחד מציג את

מרכולתו הזוהרת-חופשות חלומיות. אירועים נוצצים. סתם רגעים של אושר סתמי

והכל תחת אותה מעטפת מגרה של "טוב לי".

והיי, זה מזה כיף לפעמים' לבהות בתמונות יפות' ולקבל השראה או סתם להתרשם מהטוב שהחיים

האלו יכולים להציע לנו - או במקרה היותר נפוץ לאחרים.

אז הכל טוב ויפה זה כבר אמרנו... איפה זה מתחיל להיות בעייתי.

מאחר והשימוש ברשת החברתית הפך להיות כה משמעותי בחיי היומיום

של הילדים והנוער ניתן להתייחס אליו כאל מציאות מסוימת שבה הם חיים.

אינסטגרם מספקת למשתמש ידע על המציאות הזו דרך תמונות שהמשתמש מעלה. המציאות שמוצגת היא חלקית ואפילו חלקית מאוד. לרוב, לא ניתקל בסטורי על "היום היה לי יום מאוד רע", "היום נפגעתי ממישהו","הרגשתי טיפש"

"נכשלתי", "day hair bad".

ברגע שהילדים שלנו נושמים מציאות כזו, שנראה שסביבם כולם באושר ועושר כל הזמן, ולא נחשפים

לרגעים היפים פחות, שהם לגמרי חלק מהחיים, אז מתחיל להתחולל הבלבול. הבלבול בהשוואה שעושה הילד שלי בין כל הטוב והמושלם שהוא רואה אצל האחרים באינסטגרם, לבין החיים

האמיתיים, בהם יש גם רגעים פחות נוצצים, וגם כאלה שאפילו מכאיבים לנו בלב ומורידים לנו את

החיוך מהפנים בדיוק כשלא הצטלמנו.

איך זה קשור לפינוק?

ההורים של הילד המפונק מתוך כל הכוונות הכי טובות בעולם רוצים שהילד שלהם יהיה תמיד

מאושר-כמו החברים שלנו באינסטגרם. שלא ייתקל בקושי. שיחייך תמיד, יהיה מסופק תמיד. הכוונות הן טובות,כבר אמרנו, הבעיה היא אותה בעיה. הילד המפונק גדל בתוך מציאות שהיא חלקית, שהיא

שקרית והיא מבלבלת. כמו אותן תמונות של אושר עילאי באינסטגרם , הילד המפונק מקבל את

התובנה המוטעית, שהוא תמיד צריך להיות שמח. ואם הוא לא שמח יש לו הורים שידאגו לו שיהיה

שמח.


ואז קורה המפגש הקשה והמטלטל הזה . המפגש בין החיים האמיתיים לבין המציאות השקרית

שספג הילד המפונק בבית, וספג המשתמש המכור של האינסטגרם.

המשתמש הממוצע יפגוש משברים כי זה חלק מהחיים והוא ירגיש שהוא לא בסדר כי יש חוסר

הלימה בין מציאות הכיף לי טוב לי האינסטגרמית לבין המציאות של החייים.


והילד המפונק יצא לעולם האמיתי והוא יתקל בסיטואציות שהוא לא מבסוט מהן, שאין מי שידאג

לו ויחזיר לי את החיוך לפנים, שאין מי שיעשה בשבילו את מה שהוא יכול לעשות בעצמו. והאדמה תישמט מתחת לרגליים שלו, כי הוא התרגל לקיום של מציאות אחת אבל לא הכינו אותו למציאות של החיים האמיתיים. למורכבות של טוב ורע ביחד, ולצורך שלו בכלים כדי להתמודד לבד.

הילד המפונק והילד שנמצא באינסטגרם הוא אותו האחד. התופעה היא אותה תופעה, והתפקיד שלנו

כהורים, הוא לבצע תיווך נכון של המציאות לילדים שלנו. להכין אותם למה שבאמת יפגשו בחיים

האמיתיים.


אני מאחלת לכולם לפגוש כמה שיותר סיטואציות ששווה להעלות באינסטגרם


יחד עם זאת, להכין את הילדים שלנו לסיטואציות שפחות נרצה להעלות ולשתף עם העוקבים, אותן הסיטואציות הפחות זוהרות ומושלמות שהן חלק מהחיים האמיתיים , וזה בסדר, ואנחנו גדלים מהן, והן שם גם אם הן לא עלו בסטורי.

8 צפיות0 תגובות